יום ראשון, 23 באוקטובר 2011

אנחנו לא לוקחות שבויים








לרגל חגיגות נתי הקרבות עלינו לטובה, התכנסנו 5 בנות, שאוהבות את עצמן ואי לכך אוהבות גם אוכל טוב, לפרומו מנות קצרות בטפאו.
יומולדת נתי, למי שלא יודע, הוא משתה בן שבעה ימים ושבעה לילות ,
ומכיוון שהלוגיסטיקה הפכה קשה מאז שאיריס ואני כבר לא חולקות את אותו הדו, נקבע התאריך שבועיים מראש.

ילדת היומולדת קבלה את הזכות לבחור את הלוקיישן.

מה אומר , שבועיים נאלצתי להתמודד עם חרדת המנות הקטנות. לבסוף הגענו לפשרה והבטחה ברורה וחד  משמעית. מותק אם זה לא יספק אותך - הגי’פיאס מכוון כבר  לרחוב רזיאל דוד 29, תל אביב, יש לומר שנתי עמדה כסלע איתן מול הקיטורים והרמזים הדקים שלנו.

בצורה מפתיעה ויוצאת דופן, הגענו למסעדה בזמן - אפילו לפני הזמן, שבידינו בקבוק יין עם ברכה, הודות ליינן האהוב עלינו, אסף.
התיישבנו לשולחן העגול וחיכנו לאבירות הנוספות, כיוון שכך מיהרנו להזמין שתי כוסות קאווה.
הקאווה הגיעה במהרה וכך גם הבנות , שחצו את הכביש מהסינמטק הסמוך.

הסעודה החלה, פקקים נחלצו, והיין זרם.
היין שפתח את הארוחה – היה לא אחר מאשר בנה בכורה של ליבי,
למרות שזה, לא הספיק מעולם לשהות  בחבית , התענגה עליו ענת וכבדה עצמה בכוסית נוספת ,היתר הסכימו - שליבי יודעת יותר מרק לכתוב על יין.

נתי וענת לקחו פיקוד, כשנתי מכתיבה לענת  את המנות וענת, מנסה לעמוד בקצב.
כשהמלצר הגיע- הוא כבר קיבל רשימה מלאה  של מנות הפתיחה.


הנוהל ברור - בנות בלי ידיים, כשמגיעה מנה לשולחן - נתי עושה לה בוק.
רק אחר כך ניתן אור ירוק להסתערות, מנות טעימות טעימות וכשלא ברור , או טרם מוצו הטעמים, לא היתה ברירה והוזמנה מנה זהה על מנת לבדוק הנושא לעומק, ואפילו עוד אחת- אם ממש היה צריך (פטריות ענת?)


היין השני והשלישי , יש לציין, היו מיקב ויתקין וליוו את הארוחה בכבוד.
עד מהרה הפך השולחן לשדה קרב.
סכינים ומזלגות מסתערים מכל עבר, יין גועש לתוך כוסות גדולות - ושיחה מתגלגלת, על החיים וחיות אחרות.


אז את נתי הכרנו באל ג’נינה, ממשתאות בייגלה הראשונים והתמימים, לפני שנה...
כשהגענו למסעדה, נצטוותי להפעיל את האינסטינקטים שלי ולבחור לנו שולחן, כזה עם חברה טובה ואנשים מנומסים שישאירו לנו גם קצת אוכל, שהרי היו מנות משותפות.

לא חושבת שיכלנו לבחור טוב מזה, איתרנו שולחן עם נשים וגברים, עם שני כסאות פנויים וחיוכים לבבים. התיישבנו הצגנו עצמנו וכך זכינו להכיר את נתי, את טל ואת ליבי - שנכנסו בקלות ובמהרה לליבנו.
הארוחה עברה בנעימים, שתאוות האוכל המשותפת עזרה לחיסולן של המנות ועדיין היה מדובר בשולחן מנומס כך שכולם טעמו מהכל. אחרי הארוחה הוחלפו מספרי טלפון - והקשר נשמר.
  
מה נאחל לך נתי ?
שנה נפלאה וקלה, אוכל טעים וריגושים, הרבה חברים ואהבה,
הדרך בה את בוחרת לחיות את החיים והחברים שאת ממגנטת אלייך, מעוררים השתאות.
שיהיה לך טוב והרבה – כי יסכימו איתי כולם, שפשוט – מגיע לך!


כמובן שאחרי שנסתיימה הארוחה, המשכנו, שהרי קינוחים צריך -
אני חושבת, שעם הכפות הגדושות בקצפת , שהועברו מאחת לפיה של השניה , על הבר בדיקסי , יכולות הינו לככב בסרטים מז'אנר מסויים מאוד.


היה ערב מקסים – ואנחנו רק יכולות לאחל לך שנה מלאה בערבים כאלו  ובימים נפלאים.

אוהבות

איריסיגל

3 תגובות: