כביש החוף, שישי בצהריים, במקום לנוח שנ"צ עצבני אחרי קצת business & pleasure בעיר הקודש,
אנחנו מוצאות עצמנו דוהרות לכיוון כור מחצבתנו , חיפה. (אני דוהרת, איריס בשנת היופי שלה)
אומרים שהזוגיות הכי טובה צומחת שיש רקע דומה ואמנם , נפגשנו רק לפני שנים בודדות, אבל את
זכרונות האהבה לחיפה של פעם אנחנו חולקות, קריפס וואלה ופרגו, לא אומרים כלום לחברינו
מהביצה התל אביבית.
אבל נחזור 24 שעות אחורה, שאז הינו בדרכנו , בכיוון ההפוך לירושליים. עבודה משותפת בעיר
היתה סיבה נהדרת לקבוע תאריך חודש מראש ולשריין יומיים ברצף בעיר.
אחרי דיונים והתלבטויות רבות ועל מנת להרגיע את התאומה ה"מודאגת מרעב" ,הוזמן מקום ל"סדנא" וברגע האחרון הוחלט גם לנצל שובר מתנה שקיבלה, וללכת על חוויה רומנטית של לינה במלון עלום, אחרי שטלפון למקום אישר שיש עבורנו חדר, על הדרך הזמנו מקום לסיור מקצועי במחנה יהודה עם ליאור, במסגרת ארועי החמשושליים.
צהריים, עוצרות בדרך לחומוס באבו גוש ומוסקה- כי בדיוק יצאה מסיר גדול ומהביל עם אפונה
שוחה ברוטב אדום.
באתגר העבודה עמדנו בכבוד- מיפינו, צילמנו מדדנו ותעדנו. המשכנו למרכז העיר להמשך פגישת העבודה ,
הבו לנו פרויקטים! איך הזמן חולף שנהנים.
בשעה 18:00 שמנו פעמינו למלון, עייפות אך מלאות אדרנלין מחשבות והתחבטויות.
חניון סמוך ופתאום אנחנו מגלות שאנחנו נמצאות ממש במרכז העיר, בקבלה אנחנו מקבלות 3
מפתחות, אל תשאלו שאלות. כן, הכל שלכן.
המעלית לוקחת אותנו לקומה השישית, הדלת נפתחת ואנחנו מרגישות ממש כמו עליסה בארץ
הפלאות, כשאנחנו מוצאות עצמנו צועדות לאורך מסדרון, עם שלושה חדרי שינה, אל סלון, פינת
אוכל ענקית ומטבח מאובזר.
אחרי שהבנו מה קורה, הרמנו טלפון זריז לנתי הספונטנית, שידלנו אותה בטוב להצטרף אלינו,
 |
| הכניסה לחדר |
 |
| שלא נגמר |
הרחבנו את השולחן בסדנא ורצנו לסיור בשוק.
כשחזרנו מהשוק, ראינו את ז'ורז'ט בחניה ובלובי חיכתה לנו אחותנו לחטא.
אחרי התרעננות קלה – קפצנו לסדנא.
ומפה- רק נתי יכולה לתאר את השתלשלות העיניינים *
 |
| הסדנא |
מוזמנות לחיפה למסעדת טאפאס.
וכך, אחרי 12 שעות נוספות, שכללו התאוששות קלה, קפה, טיולי שוק ועוד קצת אוכל (מי אמר עזורה ולא קיבל?),
וכך, אחרי 12 שעות נוספות, שכללו התאוששות קלה, קפה, טיולי שוק ועוד קצת אוכל (מי אמר עזורה ולא קיבל?),
מצאנו עצמנו כאמור בדרך לחיפה.
את המסעדה הזו טרם הכרנו, היא נמצאת ממש מול הסינטה בר, על חורבותיה של סושיה.
 |
| איריס בעזורה |
קיבלו את פנינו יפה, עם להקה שניגנה מוזיקה עליזה וכוס יין מצויין.
פעם ראשונה שלנו במסיבת בלוגרים.
המנות זרמו , כוסות שיקשקו , פנקס פתוח והיד רושמת.
מגוון גדול של מנות, מוגשות בצורה מפתה על כלי חרס צבעוניים.
קרפצ'יו דקיק, קרוסטיני עם סרדין , פילה ברמונדי על מצע פירה ורוד של סלק.
אנחנו כבר רגילות לצילומים של נתי , אך הפלאשים הבזיקו מכל עבר.
ירון חתן השמחה הסתובב בין האורחים והאורחות - ודאג ליין זורם ושיחה נעימה.
- לפי המנות שטעמנו והמגוון הרב - נראה שמתאים למקום לפעול על קו של מנות יומיות ומשתנות
,במנות עצמן ניכרת המחשבה על החיבור המפתיע בין המרכיבים וההגשה הפיסולית שלהן
.אני מניחה שאם הינו בוחרות את המנות לבד - הינו הולכות על קו קצת יותר מסודר
שלושת הקינוחים היו מוצלחים – שילוב אקלקטי של קדאיף עם פאבלובה, פודינג לחם עם ריבת
חלב, וכבד אווז שנתי שמרה עליו היטב (שהרי ידוע כי כבד האווז הינו מעדן בסכנת הכחדה...)
אני הייתי כבר עייפה, התאומה בתפקיד הנהגת התורנית הקפיצה אותי הביתה, מהר מהר
לפני שהשבת נכנסת .
ואם אלא לא חיים משוגעים, אז נראה שנצטרך לחכות לגלגול הבא...
